מתוך אוסף שירים “צפור מזמרת בחשיכה”

כקול הרוח  הבודד על ההר
סובבה צריחת הנערה
וצריחתה כצבעו של הפחד
שואב דם החיים
ועתה טמונה כפנינה בקרקעית הים
באדמת מבטחים
אך משם עדיין בוקעת הצריחה
כמו חשמל הנשאב מן האדמה
מציל אוזניים
מיבש שפתיים
קורע עיניים

לזכר שפרה הורוביץ ז”ל שנטלה את נפשה בידה בעקבות פגיעה קשה