כשקולו של אדם נשמע הוא מרגיש חופשי. כשקולו של בן אנוש נשמע הוא מרגיש שרואים אותו. כשקולה של נפש נשמע, היא מרגישה אהובה, מובנת ומועצמת.

יום ראשון האחרון הותיר בי תערובת של רגשות עזים. כששאנה אהרונסון מארגון "מגן" ביקשה ממני להיפגש עם ראש ישיבה שרוצה להבין טוב יותר נפגעי התעללות מינית, הייתי המומה. למה שראש ישיבה ירצה לשמוע את קולי?

תבינו, לנפגעי התעללות מינית אין בדרך כלל קול. אנחנו לא רגילים ששומעים אותנו. חוסר קול הוא החלק הכי טראומטי בטראומה שלנו. להיות מחולל זה נורא, לא להאמין – זה אפילו יותר גרוע. זה גורם לנו להרגיש בדידות ובושה. זה גורם לנו לאבד את האמון באנושות כולה. אנחנו מרגישים שלא מבינים אותנו, נשפטים וכבולים. ובכל זאת זו החוויה של כל ניצול התעללות שתפגשו. למה?

ישבנו שם בשולחן ראש הישיבה. שבעה ניצולי התעללות מינית. שבעה ניצולים המייצגים אלפי אחרים בקהילה החרדית. ניתן היה לחתוך את הכאב בחדר, הדמעות היו רק תצוגה מתונה של הסערות המתחוללות בנפשו של כל קורבן. האינטנסיביות התעצמה כאשר כל אחד שיתף את חווית הפגיעה שלו. רובם התרחשו לפני שנים רבות, כולם זרעו הרס עד היום.

הסיפורים של חבריי הנפגעים מילאו אותי בכעס. הנושא של כולם היה קריאות נואשות לעזרה אך ללא תגובה מהקהילה. בני משפחה, בני קהילה, עסקנים ורבנים, שמפנים גב בנונשלנטיות. עוצמים את עיניהם בזמן שדם נשפך. שוב ושוב.

אנשים שחווים נטישה כזו מתקשים לעתים קרובות מאוד להישאר בקהילה שלנו. אנחנו מרגישים שלאף אחד לא אכפת מאיתנו. אנחנו מרגישים שמחזות הגורל שלנו יודעים חלק כאן. כאשר המציאות שלנו מוכחשת על ידי כל הסובבים אותנו, אנחנו לא יכולים להתקיים. כאשר התגובה הראשונה שאנו מקבלים היא: 'זה לשון הרע ואנחנו לא מאמינים', זה משאיר אותנו פגיעים, לבד ובסכנה. אם הרבנים שאמורים להגן עלינו לא עושים זאת, אז מי יש לנו בעולם הזה?! אנחנו צריכים אנשים בעמדות כוח שיגבו אותנו, יתמכו בנו ויעזרו לנו לעמוד על הרגליים.

ראש הישיבה עשה צעד גדול כשהקשיב לנו. אבל אחרי הצעד הזה צריכים להיות מאות ואלפי צעדים לקראת קהילה בטוחה יותר. טוהר חברי הקהילה והילדים שלנו הוא באחריות כולם. כל מי שלא נוקט עמדה בעניין, הרי שהוא נוקט עמדה. בכך שאתה לא נוקט עמדה אתה נשאר אדיש לרצח נשמות.

הסיפור קורע הלב על חיים ולדר עורר ניצולים ברחבי העולם. אני מקווה שכולנו נוכל להשתמש בזה כקריאת השכמה כדי להפוך טרגדיה לניצחון. הצעד הראשון הוא להקשיב לניצולים ולהאמין בהם. כי רק כשכל קול יישמע נוכל לשרת את ה' בצורה שהוא רוצה שנעשה, במקהלה הרמונית אחת.

#לא_תשתוק