יודעות מה הכי גרוע?
שאני קולטת עכשיו שלא איבדתי את האמון.
אמון פשוט לא קיים, לפחות לא בלקסיקון שלי.
הבוקר התפרסמה הידיעה שהמחנכת שלי מכתה ח' , צביה רוטנברג- פגעה מינית בתלמידות. היא היתה מנהיגה. מלכת היקום, כריזמתית בטירוף. היתה לה ממלכה, במשך שנים, והממלכה הזאת היתה כר נרחב לפגיעה הנוראית שלה בתלמידות. זאת היתה ההתנהגות שלה: היא התעללה נפשית בהרבה בנות, עקצה, העליבה והשפילה וחלק אחר מאיתנו היא הפכה לשומרות הראש שלה. הן היו המיוחדות, מושא לקנאה של הכיתה.
מסתבר, שלא היה במה לקנא.
היא ניצלה, לפחות חלק מהן ופגעה בהן מינית.
ויודעות מה?
אני לא מרגישה שהעולם קרס, העולם פשוט שם. בקנטים. וכן. היא אחיינית של רב. של הרב אוירבעך המהולל, זה שאלפים נוהרים אחריו.
אז כמה סיכוי לדעתכם יש, שהוא לא יפעיל את הצבא שלו נגד הנפגעות, כדי שיסתמו את הפה? לצערי, נראה לי לא הרבה סיכוי. מהיכרות מאד מאד קרובה, כנראה שהם יעשו הכל כדי להשקיט ולהשתיק אותן. אבל אני לא מוכנה שעוד חברה שלי תתאבד. אחת זה הרבה יותר מידי. והיא כל היום מולי בסלון, הפנים שלה מסתכלות עלי בעצב ואני מרגישה חייבת לעשות משהו, שהן לא יעברו את אותו הדבר.
חייבת. אני יושבת בבית שלי ובוכה. בוכה על הנפגעות, בוכה על עצמי, בוכה על זה שאין לי אפילו את הפריווילגיה שישבר לי האמון. אני עצובה, ואני רוצה שכולם ידעו ויאמינו לנפגעות, שאף אחת מהן לא תעבור את מה ששפרה עברה. בבקשה תשתפו את הפוסטר הזה, ותאמרו לחברים ולחברות שלכם, לילדים ולילדות שלכם, שאתם ואתן מאמינים!!!!!
-נכתבה על ידי הגיבורה טובי מושה
#לא_תשתוק
