בַּחַגִּים
הָיִיתִי מִתְכַּסָּה עָמוֹק
אֶל תּוֹך הַצִּפָּה, נִכְנֶסֶת
בַּחַגִּים
הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת אֶת הַמַּצַעִים
שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם רוֹכְסָן, וְרוֹכֶסֶת
עַד הָרֹאשׁ
הַגּוּף בִּפְנִים. עָמוֹק, עָמוֹק
וְהָרֹאשׁ בַּחוּץ, מִידַי.
בַּחַגִּים
לֹא הָיוּ לִי לֵילוֹת
רַק יָמִים עִם עֲרֵמַּת שֶׁקֶט
וּבַיָּמִים?
בַּיָּמִים הָיוּ לִי לֵילוֹת שֶׁל נֶפֶשׁ
וּמְאֹרוֹת חֹשֶׁך.
בַּחַגִּים
כְּשֶאִמָּא וְאַבָּא אוֹהֲבִים
כְּשֶכּוּלָּם נִמְצָאִים
חוֹגְגִים
וּשְׂמֵחִים וְ…
בַּחַגִּים
הָיִיתִי שׁוֹתֶקֶת
עָמוֹק עָמוֹק בַּצִּפָּה
מִתְחַבְּאֶקֶת.
מִתְחַבְּאָה וּמְחַבֶּקֶת,
אוֹתִי.
שֶׁלּא יְחֻלַּל לִי שׁוּב
מִקְדָּשִׁי.
בַּחַגִּים.
